פסק-דין בתיק ע"פ 11288/03

השופט מ' חשין:

           המשיב הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, על-פי הודאתו, בשלוש עבירות של מעשה מגונה כהוראת סעיף 348(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(3) לאותו חוק. עם הרשעתו כך בדינו נגזר עונשו של המשיב ל-30 חודשי מאסר,מהם  15 חודשים למאסר בפועל ו-15 חודשים מאסר על-תנאי. כן קבע בית-המשפט כי המשיב יעמוד בפיקוח שירות המבחן שנה מיום שיחרורו ממאסרו.

           הערעור שלפנינו ערעור המדינה הוא על קולת העונש.

           נסיבות העניין היו אלו, שהמשיב הועסק כשומר בתלמוד תורה פלוני בו למד אותה עת המתלונן, קטין כבן 12 וחצי. שלוש פעמים פיתה המשיב את הקטין לבוא עימו למיבנה נטוש הקרוב לתלמוד תורה, ובהבטיחו לקטין כי ישלם לו סכומי כסף שבין 10 ל-20 ש"ח בכל אחת מן הפעמים, שיכנע המשיב את הקטין כי יפשוט את מיכנסיו ותחתוניו. המשיב עשה כמותו של הקטין ולאחר מכן חיכך את איבר מינו בעכוזו של הקטין. אחד מאמצעי השיכנוע של הקטין היה זה, שהמשיב אמר לו כי עשה מעשים דומים עם ילדים אחרים אף-הם.

           קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. בא-כוח המשיב טען לפנינו כי עניינו של מרשו זועק לטיפול ולשיקום, לטיפול נפשי מעמיק ולשיקום מן הטראומה שנגרמה לו עצמו בשל המעשים שעשה. לעניין זה הוסיף בא-כוח המשיב ודיווח לנו כי בכל עת שפוגש הוא בו, בוכה המשיב על המעשים שעשה. עוד הדגיש בא-כוח המשיב כי מרשו הפסיק מיוזמתו את המעשים הקשים שעשה עוד לפני שנתפס בעקבות תלונתו של הקטין. יתר-על-כן: מלכתחילה הואשם המשיב בעבירה של מעשה סדום ומטעם זה הוגש האישום לבית-המשפט המחוזי בירושלים, והנה הפך מעשה הסדום אך למעשה מגונה. לו מלכתחילה היה המשיב מואשם אך במעשה מגונה היה האישום מובא מלכתחילה לבית-משפט השלום, ואילו כך היה כי-אז העונש שהיה נגזר הלכה למעשה על המשיב היה עונש הולם ומידתי. מן הצד האחר מדגיש בא-כוח המדינה את העובדה שהמשיב היה שומר בתלמוד תורה, וכי בתוקף תפקידו שומה היה עליו להגן על הילדים. והנה, תחת אשר יגן על הילדים מעל המשיב באמון שניתן בו והפך לאויבם של הילדים. נציגת שירות המבחן הסבירה לנו כי המצב הכלכלי של המשפחה הוא שהביא את המשיב למעשים שעשה וכי זקוק הוא לטיפול פרטני וקבוצתי לריפוי. כיום מגלה המשיב מוטיבציה לטיפול, ואילו אם נחליט להחמיר בעונשו כי-אז אפשר שאותה מוטיבציה תיעלם ואיננה.

           נראית לנו עמדת המדינה מעמדתו של המשיב. המשיב מעל באורח קשה באמון שניתן בו ועשה בילד תם וחף מעשים אשר רק זמן רב אפשר יהיה בו כדי לרפוא את הילד מתוצאותיהם. אכן, עיון בתסקיר הנפגע שהוגש לבית-המשפט ילמדנו כי נגרם לקטין נזק נפשי לא מעט: מתבייש הוא בעצמו, דימויו העצמי נמוך הוא ורדוף פחדים וחרדות הוא. מי יהיה לו לעזר לילד זה שלא חטא ואשר המשיב הטיל בו מום בנפשו? הגענו לכלל מסקנה כי ראוי להחמיר בעונשו של המשיב וכך אנו עומדים לפסוק.

           אנו מבטלים את גזר-דין המאסר שנגזר על המשיב ותחתיו אנו גוזרים עליו 3 שנות מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על-תנאי, והתנאי הוא כקביעתו של בית-משפט קמא. בית-משפט קמא הוסיף וציווה על המשיב צו מבחן לשנה, ובהסכמת בא-כוח המשיב - בעצם על-פי בקשתו - אנו מוסיפים שנה נוספת למבחן, כך ששנת המבחן שבית-משפט ציווה עליה תהפוך לשתי שנות מבחן מיום שיחרורו של המשיב ממאסרו. תשומת-לבו של שירות בתי-הסוהר מופנית לצורך ליתן למשיב טיפול קבוצתי ופרטני על-פי עצת המומחים, ואנו ממליצים כי טיפול זה יינתן לו כבר בהיותו בבית הסוהר, אם ניתן טיפול מעין-זה בבית הסוהר.

היום, כ' בשבט תשס"ד (12.2.2004).

ש ו פ ט                                      ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת  

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: